#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המחמר אחר בהמתו בשבת ?	לל&quot;ק דרמב&quot;ח חייב חטאת וסקילה.</p><p dir='rtl'>לל&quot;ב דרמב&quot;ח פטור מחטאת וחייב סקילה.</p><p dir='rtl'>לאבוה או אחוה דרב מרי בר רחל בשם ריו&quot;ח, פטור מחטאת וסקילה וממלקות.	שבת דף קנד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לל&quot;ב דרמב&quot;ח המחמר פטור מחטאת וחייב סקילה, מה הקשה רבא ומה התירוץ ?	דתנן המחלל בדבר ששגגתו חטאת זדונו סקילה. ומשמע דכל שבזדונו סקילה בשגגתו חטאת.</p><p dir='rtl'>ודחינן דהדיוק להפך, דכל שבשגגתו חטאת זדונו סקילה. אך יש שבזדונו סקילה ואין בשגגתו חטאת.	<br/>שבת דף קנד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקושיא אי גרסינן מימרא משמיה דאבוה דרב מרי בר רחל, ומה התירוץ ?	דאמרינן דרבא מינה אותו לשררה אף שאין אביו מישראל כיון שאמו מישראל.</p><p dir='rtl'>והתי' דהיו שני רב מרי בר רחל.	<br/>שבת דף קנד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבוה או אחוה דרמי בר רחל אמר בשם ריו&quot;ח דהמחמר אין בו חטאת וסקילה ולאו, מאי טעמא ?	חטאת - דילפינן מע&quot;ז דבעינן מעשה בגופיה.</p><p dir='rtl'>סקילה - דמשמע במשנה דרק מי שיש בשגגתו חטאת יש בזדונו סקילה.</p><p dir='rtl'>לאו - דהו&quot;ל לאו שניתן למיתת ב&quot;ד. ותו דאף למ&quot;ד דלוקין עליו, הכא דכתיב אתה בא למעט דעל מעשה בהמתו אינו לוקה.	<br/>שבת דף קנד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהגיע בשבת עם בהמתו לחצר החיצונה, מה יעשה בכלים? פרט ניטלים ואינם ניטלים, יש בהם פסידא ואין, וגדולים וקטנים ?	ניטלים נוטל. </p><p dir='rtl'>אינם ניטלים מתיר הקשרים והם נופלים. </p><p dir='rtl'>ובשליפי זוטרי כשהם מדברים הנשברים, מותר ליתן כר וכסת תחתיהם, דאינו אלא ביטול כלי מהיכנו לשעה ובמקום פסידא ל&quot;ג רבנן. אך בגדולים דהוא ביטול לגמרי, (או כשיטנף את הכר ויבטלנו מתשמיש), או בדברים שאינם נשברים או שאין בשבירתם פסידא גדולה כטבלאות זכוכית, אסור.	<br/>שבת דף קנד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היתה בהמתו טעונה שליף של תבואה, איך יפרקנו ממנה ?	מניח ראשו תחתיו ומסלקו לצד אחר והוא נופל מאליו.	<br/>שבת דף קנד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במעשה דר""ג שהניח בהמתו בנודות מלאים דבש כל השבת, מדוע לא נטל את הנודות, ולא התיר השקים לארץ, ולא ע""ג כר וכסת?&nbsp;<div>ומה עם איסור צער בע""ח ?</div>"	לא נטל דהדביש, ולא חזי אלא לכתיתא דגמלי.</p><p dir='rtl'>לא התיר לארץ, שלא ישברו הנודות.</p><p dir='rtl'>לא ע&quot;ג כר וכסת, דיטנפו והוי ביטול כלי מהיכנו.</p><p dir='rtl'>וסבר צער בע&quot;ח דרבנן, ולא התירו ביטול כלי מהיכנו עבורו.	<br/>שבת דף קנד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שימוש בבהמה ואילן בצדדים, והאם יש ראייה ממתני' ? ומה להלכה ?	מח' אמוראים (ותנאים), וס&quot;ד להוכיח להיתר ממתני' דמתיר את השקים והם נופלים, וס&quot;ד דהוא ע&quot;י קשירה, דאז כשיתיר ישען על צידי החמור. ואמרינן דהוא ע&quot;י מסמר או עץ תקוע שאפשר להוציא בלא תשמיש כלל בצדדים.</p><p dir='rtl'>להלכה צדדים אסורים, צידי צדדים מותרים.	<br/>שבת דף קנד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתים בידי אדם ואחת באילן אין עולים ביו&quot;ט, ואילו בג' בידי אדם עולים, מ&quot;ט האיסור בשתים, ומה טעם ההיתר בג' ?	"האיסור בשתים, או דאיירי בצדדים (קנים התחובים באילן) וצדדים אסורים, או דהשעין את הסכך על האילן גופיה.<p></p><p dir=""rtl"">בג' איירי שלא סמך עליו ואינו אלא לדופן בעלמא. [ואיירי באילן גדול שהוא עצמו דופן, דלא היה טורח ליתן שם דופן מאחר וא""צ לו].</p>"	<br/>שבת דף קנד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש לחלק בין צדדי בהמה ואילן לבין צידי צדדים, לענין תשמיש בשבת ויו&quot;ט ?	לאביי יש לחלק, לרבא אין לחלק. להלכה צדדים אסורים וצידי צדדים מותרים.	<br/>שבת דף קנד		
